|
|
  |
|
|
          |
ביוגרפיה מוסיקלית
האחים והאחיות נוסדו ב1971 על ידי גידי קורן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כהמשך ללהקת הזמר "סטודניק" שהקים באוניברסית תל אביב.
בהרכב הראשון של "האחים והאחיות" נכללו שפי אברך ושולי ארז, יוצאות להקת חיל הים, עמיתות של שלמה ארצי. לשפי ושולי צרף גידי את שבי קציר ופלטי יעקובי, אותם הכיר בביתו של ידידו המלחין ואיש הרדיו ניסים שובל ז"ל, שניסה להקים שלישית זמר עם שני זמרים אלה.
אל הארבעה הצטרף הזמר איציק כהן, איש יהוד, והלהקה החלה בהופעותיה בקיץ 1971, במסגרת משרד האמרגנות "מופע" של איתן גפני, בית היוצר של שלמה ארצי, עדנה לב, דודו דותן ז"ל ורומן שרון ז"ל.
את השם "האחים והאחיות" הגה איתן גפני, תחת השפעתם של "האמהות והאבות" שפעלו בסוף שנות השישים, בסגנון מוסיקאלי דומה לזה שניסה גידי ליצור עבור ה"אחים והאחיות".
לאחר כשישה חודשים של הופעות ב-1971 הגיע גידי למסקנה שלהרכב הראשוני של הלהקה אין את הפוטנציאל הדרוש לפרוץ לתודעת הקהל.
בתחילת 1972 נערכו חילופים משמעותיים בלהקה, כשמכל חבריה המקוריים נותר רק שבי קציר, שהמשיך בהרכב עד נסיעתו לארה"ב ב1976. אל שבי, גיטריסט מחונן, הצטרפו הזמר והגיטריסט מוני ארנון, הסטודנטית, עולה חדשה מקליפורניה, סוזי מילר, ונעמי רותם, בוגרת להקת פיקוד צפון.
תגובת הקהל לצליל החדש של הלהקה היתה מהממת, כשסוזי מילר מעניקה ללהקה צבע שאי אפשר לטעות בו, ומוני ושבי מעניקים לווי מוסיקאלי אקוסטי יחודי.
בתחילת 1972 החלה הלהקה לעבוד על הקלטתה הראשונה בהפקתו של שלמה ארצי. שלמה הקים עם איתן גפני את חברת ההפקות "אירה המקליטה" , והפקת שירם הראשון של "האחים והאחיות" היה אחד הפרוייקטים הראשונים של החברה.
השיר "עולמו ועולמה" מבוסס על מנגינה שכתב שלמה ארצי כפרסומת לחברת הפיאות "עולמה".
מאחר והשיר לא הוקלט כפרסומת, כתב לו גידי קורן מילים, וההפקה, העיבוד של דדי שלזינגר ולהקת הלווי של שלמה "גברת תפוח" - זכתה להצלחה במצעדי הפזמונים ובהשמעות ברדיו. יתרה מכך, בתחילת 1973 הוסרט השיר לתוכנית החדשות היוקרתית של הערוץ הראשון, שהיתה המונופול במשך שנים רבות.
ההקלטה, הופעות הטלביזיה וההופעות לקהל הרחב הפכו את ה"אחים והאחיות" ללהקה פופולארית ועד לפירוקה בגלגולה הראשון בשנת 1983 המשיכה בפעילותה בהצלחה רבה.
בשנת 1973 הוקמה מפלגת הליכוד על ידי אריק שרון. במסגרת מאמצי המפלגה החדשה יזם אליהו בן אלישר, מזכ"ל המפלגה, תקליט משיריו של זאב ז'בוטינסקי. מפיקי התקליט שלמה ארצי ואיתן גפני ביקשו מגידי קורן והאחים והאחיות להלחין ולבצע את "עיר שלום"  . השיר שבוצע מאז אלפי פעמים, כלול עתה בהרכב המחודש של "האחים והאחיות".
בקיץ של 1973 הוציאה הלהקה לרדיו את "אלוהים מרחם על ילדי הגן" , המבוסס על שירו הנצחי של חתן פרס ישראל, המשורר יהודה עמיחי ז"ל. השיר זכה להשמעות רבות, שנקטעו באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, בשל המילים הקשות שעוסקות בצד הקשה ביותר של המלחמה. השיר נשמע כמעט כמו נבואה על אוקטובר 1973. כשקיבל יצחק רבין את פרס נובל לשלום, הוא צרף אליו את יהודה עמיחי, ובנאום הפרס ציטט את "אלוהים מרחם על ילדי הגן".
ב-5 באוקטובר 1973 הקליטה הלהקה ב"בית המורה" בתל אביב פלייבקים מוסיקאליים בהפקתו של חנוך חסון, מנהל מחלקת המוסיקה האגדי של קול ישראל. בתקופה ההיא עודדה קול ישראל הקלטות מקוריות של אמנים צעירים. למחרת פרצה המלחמה.
רק חודשים מאוחר יותר הקליטה הלהקה את ערוצי השירה ל"סונטה בשניים" ("ובלילות חדרנו נאטם"), שיר שעמד במבחן השנים, מושמע ומבוצע על ידי הלהקה עד ימינו אלה.
בנובמבר 1973 פגש גידי קורן לראשונה בביתו של שלמה ארצי את המשורר נתן יונתן, ששכל את בנו ליאור במלחמת יום כיפור. נתן הפקיד בידי גידי את מילותיו ל"כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב"), שהפך להמנון הלהקה וזכה עד כה ליותר מעשרה ביצועים של זמרים שונים.
בשנת 1974 יצרו גידי קורן ושלמה ארצי את התקליט "הטיול לארץ התוים" על פי סיפורה משנת 1930 של סבתא קרי, אם אימו של גידי.
"האחים והאחיות" השתתפו עם שלמה בהקלטת התקליט, שקיים עד כה, ושזכה לתוכנית ספיישל במסגרת סידרת הטלביזיה לילדים "הספינה המזמרת" שבה כיכבו האחים והאחיות.
בשנת 1974 הופיעו "האחים והאחיות" לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון של "קול ישראל" עם השיר "אהבה ראשונה" על פי מילות לאה גולדברג.
למחרת הפסטיבל, זכה האירוע להשמצות קיצוניות מצד מבקרת הטלביזיה האימתנית הדה בושס. היו למבקרת מילים טובות רק ללהקה החדשה, "האחים והאחיות", ולביצוע המפתיע לשיר של לאה גולדברג.
בשנת 1974 התקיימה הקלטת תוכנית הטלביזיה "אלה הם חייך" עם ראש הממשלה גולדה מאיר. על פי בקשתה של גולדה השתתפו "האחים והאחיות" וסוזי מילר, (כמו גולדה, עולה חדשה מארה"ב) שרה בעברית את השיר החלוצי הרוסי האהוב על גולדה מאיר.
היכרותו של גידי עם המשורר נתן יונתן ושירתו העמיקה, ובשנת 1975 החליט גידי להקליט תקליט שלם שמוקדש לשירי נתן יונתן. "חופים" זכה להצלחה רבה והלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ, מלווה בתקליט שנשא את אותו שם. בנוסף ללהקה הופיע במופע השחקן אייל ברטונוב שהקריא שירים נבחרים של נתן יונתן.
ברבות השנים רבים משירי הלהקה הידועים ביותר הולחנו למילות נתן יונתן ("בכל מקום" , "כמו בלדה" , "אם העולם" ).
בשלהי 1974 פרשה נעמי רותם מן הלהקה, ובהקלטות "חופים" השתתפה האחות החדשה, ורדה שגיא.
בשנת 1975 פרשה סוזי מילר מן הלהקה לאחר שלוש שנים אינטנסיביות, ומתוך רצון לפתח קריירה אישית. ללהקה צורפה בוגרת להקת חיל הים תמי גל, שהיתה שותפה להמשך המופע "חופים". באותם חודשים ממש פרש מן הלהקה שבי קציר, השריד האחרון מן ההרכב הראשון עקב נסיעתו עם משפחתו בארה"ב. ללהקה הצטרף ויק תבור, יוצא צוות הווי חיל האוויר.
תמי וויק השפיעו רבות על הכיוון המוסיקאלי של תקליטה השלישי של הלהקה, "אהבה של שני אנשים" , שבו בוצעו שלושה שירים מפרי עטו של ויק, מלחין מוכשר ומקורי.
הרכב זה (מוני, ורדה, ויק ,ותמי) אחראי ללהיטה הגדול ביותר של הלהקה בתחום הבידור לילדים, השיר "שובי דובי" שבוצע בחורף של 1977, זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים והפך ללהיט ענק המוכר לכל ישראלי.
באותה שנה, באותו הרכב, זכתה הלהקה במקום השני בפסיטבל הזמר והפזמון של קול ישראל עם השיר "פתאום נפל עלי אביב" על פי מילותיו של אילן גולדהירש. שיר האביב בוצע בפסטיבל בחמישה במרץ 1977 בבנייני האומה בירושלים, כשהעיר מכוסה בשלג לבן ועל הבמה רועדים חברי הלהקה מקור בבגדי אביב צבעוניים וקלילים.
בשנת 1978 פרשו מן הלהקה ויק תבור ותמי גל, ואת מקומם מילאו צוקי (יצחק צוקר) העכואי, שהשתתף בלהקת הנעורים של עכואי אחר, יהודה פוליקר, והזמרת ישראלה קריבושיי.
הרכב זה זכה להצלחה רבה הן באולפן ההקלטות והן בהופעות והקליט את תקליטה הרביעי של הלהקה "בכל מקום".
בשנת 1979 יזם הזמר-מפיק דודו אלהרר את פרוייקט "זלמן יש לו מכנסיים" על פי שירי הרחוב של ילדי ישראל. התקליט "זלמן" הפך לתקליט פלטינה ב-1980 וההצגה המוסיקלית "זלמן" (עם השחקן ארמנדו ביסמוט) הוצגה כ-500 פעמים על ידי "טדי הפקות" שייצגו את הלהקה.
בשנת 1980 זכתה הלהקה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון של קול ישראל עם השיר "פזמון חוזר" . שיר זה אמור היה לייצג את ישראל באירוביזיון של אותה שנה, אך עקב קיום האירוע ביום הזכרון לחללי צה"ל, לא השתתפה הלהקה הישראלית במופע.
ביולי 1982 יצא גידי קורן, רופא ילדים, להשתלמות בבית החולים לילדים של טורונטו. "האחים והאחיות" המשיכו להופיע , כשאילן טל ומשה דניאל מחליפים את מוני וצוקי שפרשו באותה שנה. הרכב זה הספיק להקליט את "במרחק שתי תקוות" (שירי יהודה עמיחי) ואת "בנלוקחבת" (תקליט ההמשך ל"זלמן").
בשנת 1983 החליטו ורדה, ישראלה, אילן ומשה לפרק את הלהקה.
עשרים שנה לאחר מכן, במסגרת תכנית הטלביזיה של שרה'לה שרון, אוחדה הלהקה חד פעמית, כשסוזי, ורדה ומוני חוברים לויק תבור שהוטס במיוחד ממקום מושבו בגרמניה. ההצלחה וההתלהבות הביאו למחשבות לחידוש הלהקה. באחד מעיתוני השרון הופיעה כותרת גדולה: "יקומבקו האחים והאחיות", כביטוי לכמיהה הגדולה לצליל המיוחד הפולקי-קאונטרי של הלהקה. מוני הזמין ללהקה את נמרוד פז, הצעיר מאנשי הלהקה בכעשרים שנה, שגדל על שירי "האחים והאחיות". נמרוד, גיטריסט ומוסיקאי מחונן ממלא את מקומו של גידי קורן, פרופסור לרפואת ילדים וטוקסילוגיה בטורונטו, כמעבד המוסיקאלי של הלהקה, כשהוא ומוני ארנון מחדשים את שירי הלהקה בצבעים עכשויים. אחרי חזרות ממושכות ומפרכות החלה הלהקה בהופעות בקונצרט חדש שכולל בנוסף לשירים הישנים, עיבודים ייחודיים לשירי אהוד מנור ונעמי שמר, להיטים של מוני ארנון כסולן, ומיטב שירי קאונטרי באנגלית.
הלהקה מרבה להופיע בתוכנות רדיו וטלביזיה בישראל, להתרגשותם של אלפים שכמהו לסגנונה המיוחד.
פרוייקט האולפן הראשון של "האחים והאחיות" המתחדשים היה תקליטור המלווה את הספר הדו לשוני של נתן יונתן "לחיות בתוך השיר". במסגרת פרוייקט זה בוצעו "כמו בלדה" ו"אם העולם" באנגלית על ידי הלהקה בביצועים עוצרי נשימה.
ביוני 2005 יצאה הלהקה להופעות בטורונטו ובוסטון להציג לקהל הישראלי והיהודי את שיריו של נתן יונתן. הופעות הלהקה זכו להצלחה רבה וגרמו להתרגשות עצומה בקרב הקהל בשתי הערים.
במסגרת סיבוב ההופעות האחרון בארה"ב צולמו שני וידאו קליפים ל"כמו בלדה" ו"אם העולם".
בשנים 2006-2007 הקדישו האחים והאחיות שעות רבות להשלמת האלבום הכפול "אם זר קוצים" והכנת המופע שנושא את אותו שם. השקת האלבום ארעה ב 11 במרץ 2008 באולם צוותא בתל אביב ושודרה על ידי הטלביזיה הישראלית.
ב-5 ביולי 2009 התקיימה השקת הדיוידי של האחים והאחיות במועדון זאפה בהרצליה, ועליו אורכו המלא של מופע "אם זר קוצים" מתוכו הושק השיר "הזמן אוזל" בתקליטור לרדיו ולרשתות הטלביזיה.
בחורף של 2009 החליטו חברי האחים והאחיות להפסיק את פעילותם עקב חילוקי דעות אישיים ואמנותיים שלא ניתנו לגישור למרות מאמצים ממושכים. הלהקה התפרקה רשמית בינואר 2010, מלבד השלמת שתי הופעות עליהן נחתמו חוזים קודם לכן. בחורף של 2010 הודיעו האחים והאחיות לקניינים על הפסקת פעילותם.
באפריל 2010 הוסיפו נמרוד מוני וסוזי זמרת חדשה, רונית בקרמן.
הופעתה הראשונה של הלהקה עם רונית התקיימה ביום העצמאות 2010 בגני שומרון והתקבלה בהתלהבות רבה. ההופעה השניה , ערב שירי נתן יונתן בכפר בלום, זכתה אף היא בהצלחה גדולה.
הרכב 2010 של הלהקה סיים את הופעותיו בנובמבר.
זכיה בפסטיבלים:
1976: "שוקי התוכי" - מקום שני, פסטיבל שירי ילדים.
1977: "פתאום נפל עלי אביב" - מקום שני פסטיבל הזמר והפזמון של קול ישראל.
1977: "שובי דובי" - מקום ראשון, פסטיבל שירי ילדים.
1980: "פזמון חוזר" - מקום ראשון, פסטיבל הזמר והפזמון של קול ישראל.
1981: "טלי" - מקום ראשון ללהקות, בפסטיבל הפזמונים הבינלאומי של אירלנד (קאסלבאר).
האחים והאחיות במצעדי הפזמונים:
זכיה בתואר להקת השנה של קול ישראל 1977
זכיה בתואר להקת השנה של גלי צה"ל 1978
שירים שצעדו במצעדי הפזמונים:
|
בסוף הדרך (מקום ראשון)
ימי בית ספר התיכון (מקום ראשון)
פתאום נפל עלי אביב(מקום ראשון)
אם העולם (מקום ראשון)
בכל מקום (מקום ראשון)
פזמון חוזר (מקום ראשון)
כמו בלדה (מקום ראשון)
|
|
עולמו ועולמה
אלוהים מרחם על ילדי הגן
האהבה הראשונה
שני אלונים
כמו ציפור
נערת היופי
היה נא טוב
|
|
במקום פרידה
בערוב היום
רומיאו וגוליה
בוא בשלום
שובי דובי
הרכבת
|
|
|
 |
|
|
|
ניהול אתר: ורה גוטמנוביץ'
