|
|
  |
          |
|
|
זהבה רוב: לחברי הלהקה הנהדרת והמדהימה,
אמנם מעט באיחור אבל כפי שאומרים עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
לפני כחודש הגעתי להופעה שלכם בבית היינריך היינה בקרית חיים,חייבת לציין שנהניתי מכל רגע ורגע,בתחילת הערב השירה בציבור עם נמרוד,היה נפלא לשיר את שירי ארץ ישראל היפה והטובה,שירים שלא נס ליחם,ושיא הערב כמובן ההופעה המדהימה שנתתם,עלי לציין שהחזרתם אותי כל כך הרבה שנים אחורה,והותרתם בי תחושת געגוע,געגוע לימים שהיו פעם,התמוגגתי עם כל שיר וצליל,דברי הקישור והמעברים משיר לשיר היו מענינים,כך למדתי מעט מה עבר עליכם בכל השנים האלו שהלהקה לא היתה פעילה על הבמה. בהגעתי להופעה סגרתי מעגל אישי,שריגש אותי מאוד מאוד,לך ורדה שגיא הנהדרת,איני חושבת שיש לך מושג מה עשה לי המפגש האישי איתך בסיום ההופעה,אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהודות לך מקרב ליבי על הזמן שהקדשת לי.
ולכם חברי הלהקה אני מאחלת לכל אחד ואחת בשמו,מוני,סוזי נמרוד וורדה,המשך עשייה פוריה ומענינת ,מחכה בקוצר רוח להוצאת האלבום החדש.
אני מקווה לראותכם שוב בביקורי הבא בישראל.
בברכה
זהבה רוב
בריסבין אוסטרליה
האחים והאחיות תופסים מקום ייחודי בנוף הזמר העברי. ההרמוניה המיוחדת, הקשר החזק לסאונד והפולק האמריקני, הזיקה לשירי משוררים - נתן יונתן, יהודה עמיחי, לאה גולדברג, לצד אהבה עמוקה לשירי ילדים - כל אלה מייחדים את הלהקה.
האזנה לשתי שורות של שיר שלהם מזהה אותם לחלוטין.
בשנות השבעים הגיעו האחיום והאחיות לצמרת הזמר העברי, הרבו להקליט ולהופיע וזכו בפסטיבלי הזמר והפזמון של "קול ישראל".
אחרי עשרים שנה של עיסוקים אחרים, חזרו סוזי מילר, ורדה שגיא, מוני ארנון ונמרוד פז להופיע ליצור ולהקליט, וחידשו את הקשר עם קהל מסור שהתגעגע לצליל המיוחד שלהם.
|
|
 |
|
|
|
עיצוב, בנייה ותכנות: כספית
